ספרא
[ד] "לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלקים"-- מכאן אמרו: כל בן ישראל היושב בארץ ישראל מקבל עליו עול מלכות שמים. וכל היוצא לחוץ לארץ כאילו עובד כוכבים ומזלות (ס"א עבודת אלילים, וכן בהמשך). וכן בדוד הוא אומר (שמואל א כו יט): "ארורים הם כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבוד אלקים אחרים". וכי עלתה על דעתך שדוד המלך עובד כוכבים ומזלות?! אלא שהיה דורש ואומר, כל היושב בארץ ישראל מקבל עליו מלכות שמים; וכל היוצא לחוץ לארץ, כאילו עובד כוכבים ומזלות.
מדרש לקח טוב על רות
ותקם היא וכלתיה ותשב משדי מואב. נפולה היתה לשם וקמה לה בחזרתה לארץ ישראל שכן אמר דוד (שמואל א' כ"ו י"ט) כי גרשוני מהסתפח בנחלת יי' לאמר לך עבוד אלהים אחרים וכי מי אמר לו כן אלא מי שאינו דר בא"י כאלו עובד ע"ז. כי שמעה בשדי מואב מאין שמעה מן הרוכלים המחזירים בעיירות ד"א ברוח הקדש שמעה ומה שמעה כי פקד יי' את עמו, רבנן אמרי בארץ הקב"ה עושה בזכות עמו שנ' (שמואל א' י"ב כ"ב) כי לא יטוש יי' את עמו בעבור שמו הגדול. לתת להם לחם, רבי' טוביהו ב"ר אליעזר אמ' גדולה פרנסה כגאולה, כתיב כאן כי פקד יי' את עמו וכתיב להלן (שמות ד' ל"א) כי פקד יי' את בני ישראל וכי ראה את ענים.
עין יעקב (מאת שמואל צבי גליק)
(דף סב ע״ב) (ש״א כו יט) אם ה׳ הסיתך בי. אמר ר״א אמר ליה הקב״ה לדוד מסית קרית לי הרי אני מכשילך בדבר שאפי׳ תינוקות של בית רבן מכירין בו שנאמר (שמות ל יב) כי תשא את ראש בני ישראל לפקדיהם ונתנו איש כופר נפשו, מיד (דה״א כא א) ויעמוד שטן על ישראל וכתיב (ש״ב כד א) ויסת את דוד בהם לאמר לך מנה את ישראל וכיון דמנינהו לא שקל מינייהו כופר דכתיב (שם) ויתן ה׳ דבר בישראל מהבקר ועד עת מועד, מאי ועד עת מועד. א״ר שמואל סבא חתניה דרבי חנינא משמיה דרבי חנינא משעת שחיטת תמיד ועד זריקתו. ורבי יוחנן אמר עד חצות ממש. (שם) ויאמר למלאך המשחית בעם רב, מאי רב אמר רבי אלעזר א״ל הקב״ה למלאך טול הרב שבהן שיש בו ליפרע מהן כמה חובות. באותה שעה מת אבישי בן צרויה ששקול כרובה של סנהדרין. (דה״א כא טו) ובהשחית ראה ח׳ וינחם על הרעה. מאי ראה אמר רב יעקב אבינו ראה שנאמר (בראשית לו ב) ויאמר יעקב כאשר ראם ושמואל אמר אפרו של יצחק ראה שנא׳ (שם כב ח) אלהים יראה לו השה, ר' יצחק נפחא אמר כסף כפורים ראה שנא׳ (שמות ל טז) ולקחת את כסף הכפורים, ורבי יוחנן אמר בית המקדש ראה דכתיב (בראשית כב יד) בהר ה׳ יראה, פליגי בה רבי יעקב בר אידי ורבי שמואל בר נחמני, חד אומר כסף כפורים ראה וחד אומר בית המקדש ראה, ומסתברא כמאן דאמר בית המקדש ראה שנאמר (שם) אשר יאמר היום בהר ה׳ יראה: